תודה על ה-like

קבלו שובר מתנה בדוא"ל

שלום, אורח
  
עברית
שלבים בהתפתחות - קבוצות גיל

שלבים בהתפתחות- קבוצות גיל

 

 נכתב ע"י ד"ר אורה סגל-דרורי *

מיומנות

שנה וחצי-שנתיים

שנתיים-שנתיים וחצי

שנתיים וחצי-שלוש

שלוש-ארבע

ארבע-חמש

מוטוריקה עדינה

-עד גיל שנתיים הילד מסוגל להרכיב פאזל הכולל כשניים עד ארבעה חלקים.

-אחיזת אגרוף

-תחילת העדפת יד דומיננטית

-חיקוי רישום קו אנכי

-תיאום שתי ידיים

-תפיסת אגודל-אצבע מפותחת

-ייצוב יד דומיננטית

-העתקת קן אנכי

-חיקוי של רישום של קו אופקי

-החזקת עיפרון באגודל-אצבע

-שימוש במספריים לגזירה

-הילד מסוגל לצבוע משטחים קטנים עד בינוניים.                -הילד מסוגל לצייר קווים אנכיים, אופקיים ועיגולים. מצייר צורות המשלבות קווים אנכים עם אופקיים (צורת פלוס לדוגמה).           -מתחיל ללמוד לצייר דמות אדם. תחילה ראש ורגליים (ראשן) ובהדרגה עולים מספר הפריטים.   

-לאחר גיל 4.5 לערך הילד לומד לצייר ריבוע וקווים אלכסונים ולכתוב את שמו.

תחום שפתי

 

 

 

 

 

מיומנות מורפולוגית

-מתפתחת מודעות ראשונית לחוקים הבסיסיים של מבנה המילים (מודעות למין, למספר, לזמן דקדוקי)

-חילופין מורפולוגיים ראשונים לקראת גיל שנתיים (בוא, בואי, סוס, סוסה)

-התחלה של הטיית מילים בצורה פעילה תוך שימוש באסטרטגיות ילדותיות (קיח במקום קחי, עיפרונים במקום עפרונות).

-שימוש ראשוני בנטיית פעלים, תארים ושמות.

- שליטה בחוקים מורפולוגיים בסיסיים של נטייה דקדוקית (מין, מספר, זמן, דקדוק).

-מודעות ראשונית לשורש ולתבנית (משקל, בניין).

-הטייה יסודית של מילות יחס שכיחות (ב, את).

-אסטרטגיות היוצרות צורות ילדותיות של הכללת יתר (ביצות) ושקיפות סמנטית (מכנס).

הילדים ישלטו בנטייה הסדירה (נטיית מבנים שאינם יוצאי דופן) של שמות עצם, פעלים, תארים ומילות יחס.

הילדים יבססו את השליטה בפעלים מחמישה בניינים: פעל, פיעל, הפעיל, נפעל, התפעל.

מילון

-הבנה והפקה גדלות של אוצר המילים לקראת גיל שנתיים.

בתקופה שבין גיל שנה לגיל שנתיים עולה בהדרגה קצב רכישת המילים, כאשר הילד מגלה כי לכל חפץ או לכל אדם ישנו שם. תחילה רוכש הילד אוצר מילים הכולל כ10  או יותר מילים, אך לקראת גיל שנתיים מתרחב מאוד אוצר המילים ומכיל קרוב ל50 מילים.

 

 

-הרחבה הדרגתית של אוצר המילים.

-אוצר המילים של הילד נלקח ברובו מן הלשון הדבורה.

-רוב המילים בגיל זה הן שמות מוחשיים (כיסא, שולחן), פעלים (רץ) ומילים חברתיות (תודה).

-משמעות המילה אצל הפעוט מותאמת בהדרגה למשמעות המילה אצל המבוגר (כלב הוא כלב ולא כל הולך על ארבע)

-עלייה במספר הפעלים והתארים (חם, כחול).

הילדים ירחיבו את אוצר המילים-שמות, פעלים ותארים-מעולמות התוכן הקרובים להם.

הילדים ירחיבו את אוצר המילים-שמות, פעלים ותארים באמצעות מילים מגוונות, מדוייקות, מופשטות ומעולמות תוכן שונים.

יכולת תחבירית

-אצל רוב הפעוטות התחלה של צירופי מילים ("שלב דו-מילי") המונעת בעיקר על ידי צרכים תקשורתיים ולא תחביריים (בובה עגלה במקום הבובה בעגלה).

אין.. (מים)

עוד... (כדור)

-התקדמות הדרגתית לקראת מבני תחביר ראשוניים המאפיינים את הלשון היומיומית.

-הכנסה הדרגתית של מילות דקדוק למשפט (מילות יחס, ה' הידיעה)

-שליטה במשפטים בעלי סדר מילים בסיסי ("אורי דחף את העגלה", "יש לי מסטיק").

-תחילת שליטה בפסוקיות מוצרכות ("אני רוצה ש...).

-מבעי הפעוט מונעים באמצעות חוקי תחביר ולא באמצעות חוקים תקשורתיים.

-לקראת גיל 3-יכולת שיחה עם מבוגר זר.

הילדים יתבטאו במשפטים פשוטים ומחוברים. יכירו את מילות התפקוד האלה וישתמשו בהן כהלכה:

מילות היחס הנפוצות: את, ב-, ל-, עם.

מילים שמציינות כמות: הרבה, קצת, מעט, עוד, כל, יותר.

מילות יחס מרחביות: על, תחת, בתוך.

הילדים ישתמשו במשפטים כוללים ומורכבים מסוג משפט השלמה. ישתמשו במשפטים מורכבים מסוג תיאור סיבה-תוצאה ותיאור זמן.

ירחיבו את המשפטים באמצעות הרחבות תיאוריות.

יכירו את מילות התפקוד האלו וישתמשו בהן כהלכה: מילים שמציינות זמן 'קודם', 'אחר כך', מילים שמציינות סיבה 'בגלל ש...', מילות היחס: מ'.

יכולת פרגמטית

-יכולת הבחנה משלבית בסיסית. אינו מתקשר עם מבוגר זר אלא רק עם מטפליו.

-חשיפה למגוון של סיטואציות לשונית (גן, ספרייה, מרפאה). חשיפה זו תורמת להתפתחות ההכרה אך עדיין אינה מביאה לשימוש במשלבי לשון שונים.

-נוקט לשון "נדנוד" כלפי המטפלים, אך לא כלפי החברים.

-מסוגל לחקות לשון בני משפחה שונים (אבא, אמא, תינוק).

הילדים יביעו רצונות, תחושות ועמדות בנושאים קונקרטיים ועכשוויים, בשפה פשוטה ומובנת לשומע. ינהלו שיחות קצרות עם בני גילם ועם מבוגרים סביב נושאים המתרחשים "כאן ועכשיו" בנושאים הנוגעים לעולמות דמיוניים מסרטים, ספרים ועוד.

הילדים ישוחחו עם ילדים ועם מבוגרים על מגוון נושאים.

יראו הבנה ראשונית לחוקי השיח מביינת הנושא והנמען.

יתארו מאורעות שחוו, יפיקו תסריטים קצרים.

מודעות פונולוגית

 

 

 

הילדים:

יזהו חרוזים וייהנו מחריזה, יחרזו במילות תפל, יזהו תבניות צליליות חוזרות בסיפורי ילדים, יזכרו שירים ודקלומים קצרים מחורזים.

הילדים:

יחרזו במילים מוכרות, יפרקו מילים להברות, ימזגו הברות למילים, יזהו, יבודדו וישוו הברות.

ידע על אותיות

 

 

 

יכירו באותיות כקטגוריה נפרדת של סימנים גרפיים (השונים מציור, ספרות וכו')

יכירו חלק מהאותיות בשמן, יקשרו בין צורת האותיות לשמותיהן, יכירו חלקית את רצף שמות האותיות.

קריאת מילים

 

 

 

הילדים יזהו את שמם הכתוב

יזהו מילים נפצות בסביבת הגן.

יזהו שמות כתובים של חלק מילדי הגן.

כתיבה

 

 

 

הילדים יכירו את שמם הכתוב

יכתבו את שמם הפרטי (לעתים בשיבוש כיוון או צורה).

יכתבו מילים באותיות אקראי.

ילבו כתיבה ילדית במשחק ובפעולות בחיי היום יום.


 


















































 אחד המרכיבים באוצר המילים הוא שמות הצבעים. מושג הצבע נחשב מורכב להבנה, כי הוא מופשט יחסית ולא מוחשי. כמו יכולות התפתחותיות אחרות, גם תהליך הלמידה של צבעים הוא הדרגתי. בשלב הראשון, סביב גיל שנתיים-שנתיים וחצי, קיימת יכולת של התאמת צבעים. למשל, הילד מצליח למקם דיסקית אדומה על גבי עיגול בצבע אדום. בשלב השני, סביב גיל שנתיים וחצי -שלוש, מופיעה יכולת זיהוי - הילד מתחיל להכיר את שמות הצבעים, ומצליח לזהות אותם. למשל, אם אבקש מהילד "תן לי את הקובייה הצהובה", הוא אכן יגיש לי אותה, ולא את הקובייה הירוקה. השלב האחרון, סביב גיל 3-שלוש וחצי, הוא שלב השיום, בו הילד מצליח לומר בעצמו את שמות הצבעים. כאשר אשאל את הילד "איזה צבע זה?" הוא ידע לענות.

 אחת התופעות בהתפתחות הקוגניטיבית היא "קביעות אובייקט" (מתאים למשחק "קו קו"). בגיל שנה הפעוט יעדיף לחפש את האובייקט במקום בו ראה אותו לאחרונה, אך עדיין אין הבנה של מה שיכול לקרות לאובייקט כשהוא מחוץ לטווח הראייה. אם פעוט בגילאים אלה יראה אותנו מחביאים כדור מאחורי הספה הוא יחפש את הכדור במקום בו הוא ראה אותנו מניחים אותו, אך אם הוא לא יהיה שם התינוק יפסיק לחפש, ולעיתים קרובות יגיב בכעס או אכזבה. עד גיל שנתיים, הילד רוכש הבנה מלאה של קביעות האובייקט. הוא יכול לדמיין תנועה של אובייקט גם כשהוא נסתר מעיניו, ולהרחיב את החיפוש אחר האובייקט שנעלם.

 * מבוסס בין היתר על המקור: קווים מנחים לעשייה חינוכית עם גילאי שנתיים-שלוש. משרד החינוך והוצאת מעלות, וכן על תשתית לקראת קריאה וכתיבה-תוכנית לימודים לגן הילדים. משרד החינוך.


 


 

 


התפתחות קוגניטיבית

התפתחות בגיל שנתיים-שלוש

ייצוג

עד גיל שנתיים בערך הפעוט מסוגל לחשוב על דברים בעיקר באמצעות פעולות מוחשיות כמו מגע, הרחה, טעימה.

סביב גיל שנתיים, הפעוט מפתח חשיבה ייצוגית גם בהיעדר התנסות מידית עם אנשים, עצמים ואירועים עם התפתחות וריבוי החוויות.

הפעוט מעשיר את עולם הדימויים והמושגים וכן את מורכבותם של המושגים.

בגילאי  שלוש עד חמש הילד יכול להתחיל לייצג נתונים בחפצים בתמונות או בדיאגרמות.

מושגים

בגיל שנתיים-שלוש מבסס הפעוט מושגים ראשוניים רבים. מושגי גודל, מושגי צבע, מושגי יחס ומושגי כמות.

לפעוט הבנה חלקית של המושגים. הוא מזהה את התכונות המאפיינות אותם אך עדיין אין לו תפיסה כוללת של הקבוצה המאפשרת לו להבחין במאפיינים הייחודיים לכל פריט השייך לקבוצה מסויימת.

עם ההתפתחות וההתנסות גדל מספר המושגים של הפעוט וגדלה מורכבותם. כך למשל בגילאי שלוש עד חמש יתחיל הילד להשתמש במושגי זמן יומיומיים ומחזוריים ובמושגי יחס הקשורים לזמן.

מיון

בגיל שנתיים-שלוש פעוטות נוטים לקבץ אובייקטים על בסיס תכונה אחת (ממד אחד), מכיוון שעדיין אין להם מערכת מושגים בשלה לסיווג עצמים.

לקראת גיל שלוש עולה מספר המרכיבים שעל פיהם נעשה הסיווג כיוון שגוברת יכולתו של הפעוט להתייחס ליותר מממד אחד בו בזמן.

בגילאי הגן הילד מתחיל למיין ולארגן עצמים ונתונים לפי מאפיינים שונים ומגוונים.

תכנון פעילות

בגיל שנתיים-שלוש הפעוט יכול לבצע תכנון ראשוני של שלב או שניים, אך אינו יכול לבצע תכנונים המורכבים מכמה שלבים. בגילאי הגן התכנונים הופכים להיות מורכבים מכמה שלבים.

תפיסה

בגיל שנתיים-שלוש חושי הפעוט פועלים מבחינה פיזיולוגית ומכאן נובעת חדות התפיסה. התפיסה מאורגנת יותר החל מגיל שנתיים בגלל ההתנסויות המתרבות. יכולת היצוג המתפתחת והרחבת כמות הדימויים והמושגים. אך עדיין אינה מבוססת על מושגים בשלים לגמרי. הפעוט תופס מרכיב ספציפי הקשור למושג-בדרך כלל מושג המבוסס על החוויות האגוצננטריות שלו ומתייחס אל מרכיב זה כאילו הוא לבדו מייצג את המושג.

בגילאי הגן התפיסה מתחילה להתבסס לא רק על חוויות אגוצנטריות אלא גם יש לקיחה בחשבון של האחר.

זיכרון

הזיכרון בגיל שנתיים-שלוש מבוסס על מה שחווה הפעוט ברמה מוכללת מבלי שיש לו יכולת לייצג ולעבד בצורה מקובלת.  הגדילה, הרחבת ההתנסויות ורכישת השפה מאפשרים לפעוט הצפנה של מידע באמצעות מילים שמספרן ומורכבותן הולכים וגדלים.

מגיל שנתיים-שלוש הפעוט משתמש בצורה הפשוטה ביותר של אסטרטגיות לשיפור הזיכרון: חזרה ושינון, ארגון לקטגוריות, הרחבה וקישור לידע קודם ובניית תסריטים (זכירת סדר מאורגן של פעולות). הילד גם מפעיל יכולת של זיהוי והיזכרות.

פתרון בעיות

בנסיונותיו לפתור בעיות בגיל שנתיים-שלוש, הפעוט מושפע בעיקר מתכונות הנתפסות באמצעות החושים. לרוב יפתור הפעוט בעיות בעקבות "ניסוי וטעייה" ולעתים בעקבות "הארה"- תוך שימוש בסכמות קיימות. עדיין אין ארגון כולל של הסקת מסקנות לקראת פתרון הבעיה הבאה, וקשה לפעוט לזהות דמיון בין בעיות ולארגן אסטרטגיות דומות לפתרונן.

לקראת גיל שלוש מתפתחת אצל הפעוט היכולת להתבסס על ייצוגים פנימיים של הבעיות והוא מנסה לבחון בראשו אפשרויות לפתרון הבעיה. בגילאי הגן משתכללת יכולת פתרון הבעיות ומתבססת על ייצוגים פנימיים של הבעיות ובחינת אפשרויות שונות לפתרון הבעיה.